ישראל מעלה כוננות וממתינה להחלטת וושינגטון

העיניים נשואות שוב למזרח התיכון, שכן הממסד הביטחוני הישראלי חווה מצב של כוננות גוברת, במקביל להידוק התיאום הצבאי והמודיעיני עם ארצות הברית, בתוך המתנה למה שעשויות להביא איתן הימים הקרובים מבחינת החלטות אמריקאיות בנוגע לאיראן, בתמונה המשקפת את שבריריות הרגיעה ואת האפשרות להידרדרות האזור לעימות חדש.

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, תל אביב העלתה את רמת המוכנות ההגנתית וההתקפית שלה, מחשש לשני תרחישים עיקריים: הראשון הוא חידוש התקיפות האמריקאיות נגד מטרות איראניות, בעוד השני קשור לאפשרות שטהראן תבצע מתקפת מנע שתכוון נגד ישראל או נגד אינטרסים אמריקאיים באזור.

דיווחים עיתונאיים חשפו כי התיאום בין צבא ישראל לפיקוד המרכז האמריקאי הגיע לרמות מתקדמות, שכללו חילופי מידע מודיעיני, עדכון תוכניות מבצעיות והעלאת מוכנות מערכות ההגנה האווירית, עם ציפיות ישראליות לקבלת התראה מוקדמת במקרה שוושינגטון תחליט לבצע פעולה צבאית חדשה.

בהתפתחות בולטת, דיווח אתר "ויינט" הישראלי, ביום שישי 6 בנובמבר 2026, כי צבא ישראל שומר על היערכותו הצבאית, אולם האזור לא חזה עד כה תגבורות אמריקאיות רחבות היקף המצביעות באופן חד-משמעי על התקרבותה של מתקפה, דבר המשקף את המשך מצב ההמתנה וחוסר ההכרעה לגבי האפשרויות המונחות על שולחן הממשל האמריקאי.

מהלכים אלו מתרחשים במקביל להמשך המאמצים הדיפלומטיים, שכן סוכנות רויטרס חשפה כי איראן הגישה הצעה גרעינית לארצות הברית בתיווך קטארי, בניסיון לפתוח נתיב משא ומתן חדש, למרות המשך המחלוקות בנוגע לתנאים האיראניים, תיק הגרעין והסנקציות הכלכליות.

משקיפים סבורים כי הדבר המסוכן ביותר המאפיין את השלב הנוכחי אינו רק ההתגייסות הצבאית, אלא השתלבות החישובים האמריקאיים והישראליים עם העמדה האיראנית, שכן כל פעולה מוגבלת או טעות בהערכת התגובות הצבאיות עלולה להפוך לעימות רחב יותר, שהשלכותיו יתרחבו לביטחון המפרץ, לנתיבי השיט ולשווקי האנרגיה העולמיים.