פסגת טהران מכוננת משוואה מדינית חדשה

הדינמיקה הגבוהה שנצפתה בבירת איראן, טהראן, מסרטטת מפנה אסטרטגי בארכיטקטורה של היחסים האזוריים. מעבר למסגרת הפשוטה של תיאום ביטחוני חוצה-גבולות, היא מכוננת שלב חדש של «דיפלומטיית גושים» המסוגלת לכפות משוואות של יציבות במזרח התיכון. הפגישה בין שר ההגנה הסעודי, הנסיך חאלד בן סלמאן, מפקד צבא פקיסטן, עאסם מוניר, וראש שירותי הביטחון הטורקיים, איברהים קאלין, עם ההנהגה האיראנית — שפרטיה נחשפו בטלוויזיה הממלכתית על ידי עלי באקרי קאני, סגן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן — מעידה על מעברן של מדינות «הסכם מכה» מלוגיקה של תגובה ליוזמה מדינית קולקטיבית, הפועלת כגוש מאוחד המדבר בשפת האינטרסים העליונים. תקשורת ישירה זו, הראשונה ברמה זו מאז ההסלמה האחרונה של התקיפות החות'יות, רוכשת את משמעותה המדינית מהעובדה שהיא חופפת בדיוק ליירוט מצד ריאד של גל חדש של טילים וכטב"מים. היא נושאת מסחר דיפלומטי נחרץ המעיד כי כל פגיעה בריבונות של צד כלשהו תיתקל בעמדת סולידריות מאוחדת, המחייבת את כל החברים לפריסה מהירה של כוחות ולשימוש בכל האמצעים כדי להגן על שלמות הטריטוריה. הדבר נסמך על הלגיטימציה המדינית והחוקתית שנרכשה על ידי הסכם מכה להגנה הדדית, אשר אושרר על ידי הפרלמנט הטורקי והצד הפקיסטני על פי העיקרון שתוקפנות נגד חבר אחד היא תוקפנות נגד כולם.

בקריאה מדינית של השלכות דינמיקה זו, ההנהגה האיראנית, בראשות מסעוד פזשכיאן, מודעת לכך שהפתיחות כלפי גוש «הסכם מכה» מייצגת מוצא אסטרטגי לשבירת כל בידוד בינלאומי ולחיזוק החזית האזורית שלה נוכח קריסת ההסכמים הקודמים, חידוש התקיפות ההדדיות עם ארצות הברית והסירוב המוחלט מצד טהראן לקיים כל משא ומתן שהוא עם וושינגטון בטרם יישום מלוא דרישותיה. משכך, צפוי כי דיונים יובילו ל«הסכם מדיני כולל» המבוסס על העיקרון של חילופי ערבויות ריבוניות והגנה על עורקי הכלכלה. טהראן מתחייבת בכך להשתמש בהשפעתה הפוליטית כדי לרסן את ההסלמה החות'ית, לחדול מלפגוע בשטח סעודי ולאבטח את נתיבי המים וכן את אספקת האנרגיה העולמית. בתמורה, הטריומווירט הסעודי-טורקי-פקיסטני מתחייב לאמץ מדיניות של ניטרליות חיובית ולהבטיח שמרחביהם החיוניים לא ישמשו רמפת שיגור לכל פעולה אמריקאית שהיא נגד איראן. הדבר מנתק מבחינה מדינית את מסלול העירמת האיראני-אמריקאי מזה של היציבות האזורית וביטחון המסחר הבינלאומי.

במישור הדיפלומטי, פסגה זו צפויה להוביל למיסוד הדיאלוג המדיני והביטחוני בין טהראן לבין הגוש התלת-צדדי, באמצעות ערוצי תקשורת קבועים שישמרו על האזור מפני שקיעה בתוהו ובוהו מוחלט ויעגנו את עיקרון «הביטחון האזורי השיתופי» הנובע מהבירות מקבלות ההחלטות באזור. בנוסף, קונצנזוס זה יעניק מנדט מדיני בעל משקל לתפקיד הפקיסטני, בהמשך לביקור ההכנה שחיבר בין הגנרל עאסם מוניר לנשיא פזשכיאן, על מנת שאסלאמאבאד — חמושה במעמדה כמתווכת מסורתית — תוביל פעולה דיפלומטית שקטה מול וושינגטון. מהלך זה יגובה בכיסוי סעודי-טורקי ובקלף של יציבות שווקי האנרגיה ונתיבי הים, כאשר המטרה היא להקפיא את ההסלמה ולחזור לשולחן המשא وמתן לפי משוואה מדינית מאוזנת השומרת על ריבונות המדינות והופכת את שמירת השלום והיציבות לעניין אזורי מובהק.