וושינגטון וקהיר מחזירות את הבחירות בלוב לקדמת הבמה

התיק הלובי חוזר לשולחן הדיונים האמריקאי-מצרי, בניסיון לחלץ את התהליך המדיני ממעגל הקיפאון שהותיר את המדינה מפולגת בין רשויות ומוסדות יריבים, ודחה את המועדים האלקטורליים שלהם מצפים הלוביים מזה שנים. במהלך האחרון, דן מסעד בולוס, יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב לענייני ערב ואפריקה, עם שר החוץ המצרי באדר עבד אל-עאטי, בדרכים לאיחוד מחדש של המוסדות הלוביים וליצירת התנאים המתאימים לקיום בחירות לאומיות.

בולוס חשף, בהצהרות שפרסם בפלטפורמת "X" ושדווחו בכלי תקשורת לוביים היום, יום שלישי ה-10 בנובמבר 2026, כי התקשורת עם הבכיר המצרי עסקה בניצול ההתפתחויות המדיניות והדיפלומטיות האחרונות כדי לקדם את מאמצי איחוד המוסדות, באופן שיאפשר את הפעלתו מחדש של המסלול האלקטורלי תחת הנהגה לובית, ובתמיכת שותפים אזוריים ובינלאומיים.

מגעים אלו קיבלו חשיבות נוספת לאחר פתיחתה מחדש של השגרירות המצרית בבירה טריפולי, לאחר סגירה שנמשכה שתים עשרה שנים, צעד שזכה לברכת הבכיר האמריקאי, שציין כי פיתוח הנוכחות הדיפלומטית המצרית מספק הזדמנות לתמוך במאמצי היציבות ובנייה מחדש של ערוצי תקשורת עם המוסדות הלוביים.

המהלכים האמריקאיים אינם נראים מנותקים מהמאמצים שנרשמו בשבועות האחרונים לקירוב עמדות הצדדים הלוביים, במיוחד בנוגע לאיחוד הרשות המבצעת וטיפול במחלוקות הקשורות למסגרת המשפטית של הבחירות. וושינגטון הודיעה על תמיכתה במסלול ההסכמי שעליו עובדת ועדת ה-4+4, כחלק מהמנגנונים המוצעים להתגברות על המבוי הסתום הפוליטי ויצירת אקלים לקיום בחירות שיזכו להסכמה רחבה.

עם זאת, הדרך לקלפיות עדיין רצופה במכשולים פוליטיים ומוסדיים, בראשם המשך הפיצול בין הרשויות הקיימות, וחוסר השלמת ההסכמות בנוגע לכללים המסדירים את הבחירות הבאות, מעבר למחלוקות הקשורות להקמת רשות מבצעת מאוחדת שתנהל את תקופת המעבר.

בהקשר של הלחץ על הצדדים הנוגעים בדבר, בולוס הזהיר במהלך מגעים קודמים עם בכירים לוביים מפני שיבוש מאמצי הפשרה, כשהוא רומז לאפשרות של הטלת סנקציות על גורמים המעכבים את המעבר הפוליטי. רטוריקה זו משקפת את רצונה של וושינגטון לעבור משלב העידוד הדיפלומטי להפעלת לחץ רב יותר כדי לדחוף את הצדדים ליישום ההבנות המוצעות.

קהיר, מצדה, שואפת לשמר את תפקידה בתיק הלובי, בהתחשב בקשרים הגיאוגרפיים, הביטחוניים והכלכליים בין שתי המדינות, ובחשיבות הישירה של יציבות לוב לביטחון הגבולות המצריים, לתנועת הסחר ולשיתוף הפעולה האזורי.

מאמצים אלו מצטלבים עם תפקיד האו"ם, שממשיך לדחוף להסדר פוליטי שיוביל למוסדות מאוחדים ולבחירות לאומיות, אולם ריבוי היוזמות והגורמים החוסים הופך את התיאום ביניהם לגורם מכריע כדי למנוע הופעת מסלולים מקבילים שמסבכים את התמונה.

למרות חזרת השיח על הבחירות לקדמת הבמה הבינלאומית, הנתונים הזמינים אינם מצביעים על קביעת מועד בחירות חדש או על הגעה להסכם סופי בנוגע לניהול השלב הבא. לכן, המהלכים האמריקאיים-מצריים נותרים בגדר ניסיון לפתוח מחדש את הדרך המדינית, יותר מאשר הכרזה על סיום קרוב של המשבר הלובי.