סודם של הפפירוסים הפרعוניים בהכנת הכוהל מגלינה

הפפירוסים הרפואיים והקוסמטיים של מצרים העתיקה — בעיקר פפירוס אברס ופפירוס קאהון, המתוארכים בקירוב ל-1550 לפני הספירה — וכן האנליזות הכימיות המדויקות שערכו חוקרי מוזיאון הלובר והמרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS) על דגימות שנלקחו ממוליכים ומכלי קוסמטיקה השמורים בקברים פרعוניים, מתעדים שכוהל העיניים, שנודע בעבר בשם "מסמט", לא היה רק צבע אסתטי לקישוט המבט, אלא תרופה מונעת בעלת מורכבות קיצונית שהוכנה על פי פרופורציות שנשקלו בקפדנות כדי להגן על הראייה מפני השמש השוחקת של המדבר, גלי האבק והחול, וכן מפני מכות הזבובים נושאי זיהומים חיידקיים לאורך גדות נהר הניל.
מתכון פרעוני זה מבוסס על שילוב של שני רכיבים מינרליים טבעיים עיקריים המופקים ממעמקי האדמה: הראשון הוא מינרל הגלינה, גוף כסוף-אפור כהה של עופרת גופרתית הנחצב ממכרות הר העופרת שליד ים סוף וממכרות אסואן; השני הוא המלאכיט הירוק, פחממת נחושת בסיסית הנחحבת ממדבר סיני, שאליהם מתווספים אבקת שרף לבונה, קליפות שקדים שרופות וגלעיני זיתים מחוממים. עם זאת, התגלית המדעית הבולטת ביותר במתכון זה טמונה בעובדה שהכימאים הפרعוניים סינתזו שני תרכובות כימיות שאינן נמצאות באופן טבעי במצב גולמי במינרלים, לאוריאניט ופוסגניט, הודות לתהליך ייצור רטוב הכולל המסת תחמוצת עופרת במים מומלחים וסינונה החוזר ונשנית במשך שבועות, במטרה להפחית את רעילות העופרת ולהגביר את יכולתה לעורר את המערכת החיסונית המקומית.

השלבים המעשיים של ההכנה מתחילים בטחינה בדיוק קיצוני של גבישי סלע הגלינה על גבי לוחיות אבן קשות מצפחה או מבזלת, בעזרת עלי ומכתש מאבן מלוטשת, עד שהגרגרים הגסים הופכים לאבקה דקה במיוחד שאינה גורמת ולו לשריטה הקלה ביותר על קרנית העין. אבקת עופרת זו מעורבבת עם קליפות שקדים מחוממות המעניקות שחור פחם עמוק, שאליהן מוסיפה אבקת שרף לבונה המשמשת כחומר חיטוי ומייצב של ההכנה. כדי להשיג מרחם המתאים לציור ולמריחה, התערובת היבשה נלושת בהדרגה על ידי הוספת שומן בעלי חיים מטוהר, שומן אווז פושר או שמן קיקין בכבישה קרה, תוך ערבוב מתמיד עד לקבלת משחה רכה ואחידה הדומה למשחה סמיכה.
אנליזות מיקרוסקופיות מודרניות הוכיחו שתרכובת זו משחררת יוני עופרת בריכוזים מזעריים ביותר מיד עם כניסתה למגע עם שכבת הדמעות העדינה, ומגרה את הקרטינוציטים של העפעף לייצר תחמוצת חנקן בכמות העולה על השיעור הרגיל ב-240%. גז ביולוגי זה אחראי להפעלת המערכת החיסונית ולהשמדת החיידקים הגורמים לדלקת הלחמית ולגרענת (טרכומה) בטרם יחדרו אל העין. כוהל זה נשמר בכלים גליליים שגולפו באלבסטרה לבנה או בעץ מעוטר, ונמרח בעזרת מוליך דק משנהב או מברונזה שהועבר בין העפעפיים מדי בוקר ומדי ערב כדי להגן על ראייתם של האיכרים כמו גם של המלכים.