יום שלישי 17 נובמבר 2026
מבזק חדשות
בורסה ושערי חליפין
מדד 🇲🇦 MASI Bourse de Casablanca 14 168.42 pts +0.38% ↗ עלייה
מט"ח 🇪🇺 EUR/MAD Euro / Dirham 10.98 DH +0.23% → ללא שינוי
מט"ח 🇺🇸 USD/MAD Dollar / Dirham 9.97 DH -0.26% ↘ ירידה
מתכת 🟡 OR Once d'or (USD) $ 3 866.00 +0.34% ↗ עלייה
מתכת ⚪ ARGENT Once d'argent (USD) $ 47.42 +1.19% ↗ עלייה
מתכת 🇲🇦 OR / MAD Or 24K (Gramme) 1 239.53 DH +0.34% ↗ עלייה
מתכת 🇲🇦 ARGENT / MAD Argent (Gramme) 15.20 DH +1.19% ↗ עלייה
סחורה 🛢️ BRENT Pétrole Brent (Baril) $ 91.60 -0.91% ↘ ירידה
מדד 🇫🇷 CAC 40 Bourse de Paris 8 352.00 pts -0.20% → ללא שינוי
מדד 🇺🇸 S&P 500 Wall Street S&P 500 7 416.59 pts -1.92% ↘ ירידה
מדד 🇺🇸 NASDAQ Nasdaq Tech 24 509.76 pts -2.49% ↘ ירידה
מדד 🇺🇸 DOW JONES Dow Jones Industriel 51 608.17 pts -1.41% ↘ ירידה
מדד 🇩🇪 DAX 40 Bourse de Francfort 26 598.64 pts -0.57% ↘ ירידה
מדד 🇯🇵 NIKKEI 225 Bourse de Tokyo 58 956.67 pts -1.18% ↘ ירידה
מט"ח 🇪🇺 EUR/USD Euro / Dollar $ 1.1006 +0.35% ↗ עלייה
מט"ח 🇬🇧 GBP/USD Livre / Dollar $ 1.3188 +0.35% ↗ עלייה
מט"ח 🇬🇧 GBP/MAD Livre / Dirham 13.15 DH +0.34% ↗ עלייה
מט"ח 🇸🇦 USD/SAR Dollar / Riyal saoudien 3.7500 +0.35% ↗ עלייה
מט"ח 🇦🇪 USD/AED Dollar / Dirham émirati 3.6725 +0.35% ↗ עלייה
מט"ח 🇨🇭 USD/CHF Dollar / Franc suisse 0.8398 +0.04% → ללא שינוי
מט"ח 🇯🇵 USD/JPY Dollar / Yen 159.5801 -0.34% ↘ ירידה
מט"ח 🇨🇦 CAD/MAD Dollar canadien / Dirham 6.98 DH -0.11% → ללא שינוי
קריפטו 🪙 BITCOIN Bitcoin / USD $ 64 437.17 -1.07% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 NVIDIA Nvidia Corp $ 156.14 -4.12% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 APPLE Apple Inc $ 352.78 -0.98% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 MICROSOFT Microsoft $ 517.99 -1.12% ↘ ירידה
מניה 🇺🇸 TESLA Tesla Motors $ 379.74 -2.69% ↘ ירידה
מניה 🇲🇦 IAM Maroc Telecom 96.50 DH +0.28% ↗ עלייה
מניה 🇸🇦 ARAMCO Saudi Aramco 27.45 SAR +0.18% → ללא שינוי
מזג אוויר
🇲🇦 מרוקו קזבלנקה ערפילי 13°C ↓12° ↑23° 97% 4 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו רבאט ערפילי 12°C ↓11° ↑22° 99% 4 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו מרקש בהיר 14°C ↓11° ↑25° 93% 3 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו טנג'יר ערפילי 12°C ↓12° ↑21° 99% 4 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו פאס בהיר ברובו 11°C ↓10° ↑22° 92% 5 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו אגאדיר בהיר 16°C ↓15° ↑21° 95% 5 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו לעיון בהיר ברובו 17°C ↓16° ↑25° 85% 10 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו אוז'דה בהיר 10°C ↓9° ↑25° 78% 7 קמ״ש
🇲🇦 מרוקו דח'לה בהיר 21°C ↓19° ↑22° 84% 32 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות דובאי בהיר 24°C ↓24° ↑28° 72% 8 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות אבו דאבי בהיר ברובו 24°C ↓24° ↑29° 73% 5 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות שארג'ה בהיר ברובו 21°C ↓21° ↑30° 69% 5 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות עג'מאן בהיר ברובו 22°C ↓22° ↑30° 67% 5 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות ראס אל-ח'ימה בהיר ברובו 24°C ↓24° ↑29° 65% 7 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות פוג'יירה בהיר 25°C ↓25° ↑29° 64% 9 קמ״ש
🇦🇪 איחוד האמירויות אל-עין בהיר 20°C ↓20° ↑30° 72% 7 קמ״ש
פוליטיקה

מרוקו על הכוונת של התקשורת האלג'יראית המתמשכת

העניין שמגלות חלק מכלי התקשורת באלג'יריה בענייניה של מרוקו אינו עוד סיקור עיתונאי גרידא, אלא מעורר שאלות רציניות לגבי אופי השיח התקשורתי המופנה כלפי הממלכה.

1000298603

העניין שמגלות חלק מכלי התקשורת באלג'יריה בענייניה של מרוקו אינו עוד סיקור עיתונאי גרידא של חדשות מדינה שכנה, אלא מעורר שאלות רציניות לגבי אופי השיח התקשורתי המופנה כלפי הממלכה, לאחר שהחדשות הפוליטיות, הדיפלומטיות והחברתיות שלה הפכו לחומר חוזר ונשנה בכותרות המאופיינות לעיתים בסלקטיביות, הגזמה והאשמות. המעניין הוא שמיקוד זה אינו מוגבל לסוגיית הסהרה המרוקאית, אלא משתרע אל המוסד המלוכני, פרויקטים של פיתוח עירוני ותנאים חברתיים, כאילו מרוקו הפכה לנוכחת בחלק מהנוף התקשורתי האלג'יראי מנקודת מבט של חיפוש מתמיד אחר משברים ומחלוקות, יותר מאשר עניין בהצגת תמונה מלאה של התפתחויותיה, הישגיה ואתגריה.

קבוצה של כותרות שפורסמו ביום שני, 16 בנובמבר 2026, חשפה מודל ברור למגמה זו, לאחר שסיקורים של כלי תקשורת אלג'יראיים עסקו בסהרה המרוקאית, בהצהרות המיוחסות לבכירים אמריקאים לשעבר, בהאשמות מצד חזית הפוליסריו, ובחדשות על פעולות הריסה ושיקום עירוני ברבאט, לצד מאמר שנשא ביקורת חריפה על המוסד המלוכני המרוקאי. סנכרון זה מעלה שאלה לגיטימית לגבי הסיבות להסתערות החוזרת על חדשות בעלות אופי שלילי, ומידת המחויבות של חלק מכלי התקשורת להפריד בין דיווח על עובדות לבין השימוש בהן בהקשר של הסכסוך הפוליטי הקיים בין שתי המדינות.

בכל הנוגע לסהרה המרוקאית, פרסם העיתון "אל-איאם ניוז" כותרת המדברת על עדויות אמריקאיות החושפות את סיבות הכישלון של משאל העם, בעוד שבידיעה אחרת עסק בהאשמות נגד הפוליסריו בנושאי זכויות אדם. בהקשר דומה, פרסם אתר "אוראס" ידיעה על מכתב שהפנתה החזית לאו"ם, שנשא ביקורת על מרוקו ועמדותיה הדיפלומטיות. עם זאת, בדיקה של תוכן סיקורים אלו מגלה שחלק חשוב מהם קשור למסר פוליטי אחד שיצא מנציג הפוליסריו באו"ם, שכלל העלאת עמדות והצהרות ישנות של בכירים אמריקאים לשעבר, בהם ג'יימס בייקר וג'ון בולטון.

כאן עולה הערה מהותית הנוגעת לאופן ייצור החדשות; הפצה מחדש של תכני מסמך פוליטי אחד בכמה כותרות עשויה להעניק לקורא רושם של התפתחויות עוקבות ועצמאיות, בעוד שמדובר בחלקו בהצגה מחדש של עמדות קודמות בתוך הקשר תקשורתי חדש. כמו כן, הצהרות של בכירים אמריקאים לשעבר אינן מייצגות בהכרח את עמדת הממשל האמריקאי הנוכחי, ולא ניתן להציגן כמהפך רשמי חדש במדיניות האמריקאית ללא החלטות או הצהרות המאשרות זאת.

ראוי לציין כי סיקורים אלו מגיעים בשלב שבו תיק הסהרה המרוקאית ידע התפתחויות דיפלומטיות חשובות, במיוחד לאחר החלטת מועצת הביטחון מספר 2797 שפורסמה באוקטובר 2025, שהעניקה להצעה המרוקאית לאוטונומיה מעמד מרכזי בתהליך המשא ומתן הפוליטי. התפתחות זו חיזקה את חשיבות היוזמה המרוקאית שהוצעה מאז שנת 2007, בתקופה שבה רבאט ממשיכה לפעול להרחבת התמיכה הבינלאומית בעמדתה, ולביסוס נוכחות מחוזותיה הדרומיים בתוך פרויקטים של פיתוח, השקעות ותשתיות.

באשר להתפתחויות שידע תיק משלחת המינורסו בסוף אוקטובר 2026, לאחר הקושי בחידוש המנדט שלה בתוך מועצת הביטחון, אלו החזירו את הדיון על עתיד המסלול הבינלאומי, מבלי שהדבר יסמל הכרעה בכל ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים של הסכסוך. לפיכך, צמצום תמורות אלו למסרי הפוליסריו והאשמותיה מסתיר חלק חשוב מהנוף הדיפלומטי, ומציע לקורא טיפול חלקי בתיק הדורש הבנה של עמדות הצדדים השונים ושל ההחלטות הבינלאומיות הרלוונטיות.

עניין תקשורתי זה לא נעצר בתיקים הדיפלומטיים, אלא התרחב לענייניה הפנימיים של מרוקו, לאחר שסוכנות הידיעות האלג'יראית פרסמה ידיעה על פעולות הריסה ושיקום עירוני ברבאט, מלווה בהאשמות הנוגעות לטיפול בנדל"ן ובזכויות התושבים. כעיקרון, פרויקטים עירוניים והבעיות המשפטיות או החברתיות הנלוות אליהם נותרים נושאים לגיטימיים לסיקור עיתונאי ולביקורת ציבורית, אולם השימוש בהם כדי להוציא פסקי דין פוליטיים רחבים, ללא אימות עצמאי של כל ההאשמות, הופך את הסוגיה מדיון על זכויות אזרחים לחלק מהעימות התקשורתי.

מרוקו, כמו מדינות שונות, מכירה דיונים בנוגע למדיניות ציבורית, פרויקטים עירוניים ורפורמות חברתיות, אלו סוגיות שבהן עוסקים כלי התקשורת הלאומיים, המוסדות המוסמכים והפעילים האזרחיים. אין בקיומם של דיונים אלו דבר המצדיק את הפיכתם לקביעות כלליות לגבי המדינה המרוקאית ומוסדותיה, שכן האחריות העיתונאית מחייבת הצבת עובדות בהקשרן, והבחנה בין דרישות לגיטימיות של הנפגעים לבין האשמות הדורשות הוכחה.

ברמה אחרת, בחר העיתון "ח'בר פרס" לעסוק במוסד המלוכני המרוקאי בסגנון שהתאפיין בחריפות, באמצעות כותרת המעלה את דימוי "קורי העכביש העלווים", לפני המעבר להאשמות הקשורות לפוליטיקה ולדיפלומטיה. כאן הדיון חורג מעבר למחלוקת בין מדינות כדי להעלות שאלה על גבולות הביקורת התקשורתית, ועל מידת ההתאמה של שימוש בדימויים פוגעניים ובדעות קדומות בטיפול בסוגיות פוליטיות. מחלוקת עם עמדות הממלכה אינה מעניקה לאף מוסד תקשורתי הצדקה להחליף ניתוח אובייקטיבי בשפת התקפה, כשם שתחרות דיפלומטית אינה צריכה להפוך לפגיעה במוסדות לאומיים.

אם כותרות אלו נראות מופרדות בנושאיהן, הרי שמה שמאחד ביניהן הוא נוכחותה של מרוקו כציר חוזר לסיקור שלילי, בין אם מדובר בסהרה המרוקאית, בניהול הפנימי או במוסדות החוקתיים. לא די בסנכרון שלהן בלבד כדי להוכיח קיום תיאום ישיר בין העיתונים הנוגעים בדבר, אך הוא מעורר שאלות לגבי סדרי עדיפויות עריכתיים, וגבולות השפעת הסכסוך הפוליטי המתמשך בין רבאט לאלג'יר על העבודה התקשורתית.

חשיבותן של שאלות אלו גוברת בהתחשב בכך שהסכסוך המרוקאי-אלג'יראי נחשב לאחד הסכסוכים הפוליטיים הארוכים ביותר בין שתי מדינות ערביות מוסלמיות בעידן המודרני; מאז "מלחמת החולות" בשנת 1963, המתיחות נמשכה כ-שישים ושלוש שנים, שכללו תקופות של התקרבות ופיוס שלא סיימו את שורשי המחלוקת.

עם זאת, המשך מתיחות זו אינו מסביר לבדו את הפיכתן של חלק מהחדשות המרוקאיות לחומר חוזר להסלמה תקשורתית. העיתונות אמורה לשמור על מרחק מקצועי ממחלוקות דיפלומטיות, ולהבחין בין מה שאומרים הגורמים הפוליטיים לבין מה שמוכיחות עובדות עצמאיות. כאשר האשמות מקדימות ראיות, וכותרות סנסציוניות גוברות על פרטים בסיסיים, הקורא ניצב בפני נרטיב סלקטיבי שאינו מסייע לו לגבש תמונה מדויקת של האירועים.

הדבר המעורר מחשבה הוא שהעניין האינטנסיבי הזה במרוקו חופף לאתגרים כלכליים, חברתיים ופיתוחים העומדים בפני כל אזור המגרב. האזרח באלג'יריה, כמו האזרח במרוקו, זקוק לעיתונות שעוקבת אחר סוגיות תעסוקה, כוח קנייה, חינוך, בריאות, השקעות ושירותים ציבוריים, ומפקחת על מדיניות הממשלה ודנה בתוצאותיה. אין פירוש הדבר הזנחת חדשות חוץ, אלא השגת איזון בין מעקב אחר השכן לבין מילוי האחריות התקשורתית כלפי החברה שאליה פונה העיתון.

כמו כן, המיקוד המתמיד במחלוקות עלול לתרום לביסוס תמונה מנטלית לא מאוזנת על מרוקו בקרב חלק מהקהל האלג'יראי, במיוחד כאשר חסרות חדשות הקשורות להתפתחות כלכלית, פרויקטים תעשייתיים, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ויוזמות דיפלומטיות. תמונה תקשורתית הוגנת של כל מדינה אינה מבוססת על הצגת הישגים בלבד, ולא על העלאת קשיים באופן קבוע, אלא על הצגת עובדות שונות ללא סלקטיביות המשרתת עמדה פוליטית מוקדמת.

חשוב גם להבחין בין חלק מהשיח התקשורתי האלג'יראי לבין העם האלג'יראי עצמו, שקשורים למרוקאים בקשרים היסטוריים, תרבותיים, חברתיים ואנושיים עמוקים. מחלוקות בין מדינות אינן צריכות להפוך לקביעות על עמים, כשם שביקורת על סיקורים תקשורתיים אינה אומרת שלילת זכותה של העיתונות האלג'יראית לעקוב אחר העניין המרוקאי או לבקר את מדיניותה, אלא דרישה שזה ייעשה לפי כללי אימות, איזון וכיבוד עובדות.

כוחה ומעמדה של מרוקו אינם תלויים במה שמפרסמים חלק מכלי התקשורת האלג'יראיים, אלא מבוססים על מוסדותיה, בחירותיה הפיתוחיות, נוכחותה הדיפלומטית ויכולתה להמשיך ברפורמות, בהשקעות ובחיזוק היציבות. לכן, התגובה המשפיעה ביותר על הטיפולים התקשורתיים הסלקטיביים אינה טמונה בהיגררות לחילופי האשמות, אלא בהצגת עובדות בדיוק, הדגשת הישגים ללא הגזמה, וטיפול באתגרים פנימיים באחריות ושקיפות.

הפרדוקס נותר שמרוקו ואלג'יריה, למרות ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והקשרים החברתיים המשותפים, עדיין חוות את השלכותיו של נתק פוליטי ארוך, בעוד שהצורך של האזור בשיתוף פעולה כלכלי, תיאום ביטחוני וניצול הפוטנציאל המשותף רק גובר. באקלים כזה, תפקיד התקשורת הופך לרגיש ביותר, שכן היא יכולה לתרום לקירוב עמדות, כפי שהיא יכולה להעמיק מרחקים פסיכולוגיים בין חברות כאשר שיח העימות גובר על דרישות המקצוע.

קרא כתבה זו בשפות נוספות : العربيةEnglishEspañolFrançais

תגובות (0)

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!

הוסף תגובה